השירותים שלנו
הבניה המתועשת של העולם המערבי יצרה תופעה מדאיגה
בה מרוב אספלט ובטון - מים לא חודרים למי תהום.
בשנים האחרונות כל פרויקט בניה חדש של מגורים, תעשייתי או מסחרי במרבית הערים בישראל מחויב לעמוד בתקן לבניה ירוקה. אחד המרכיבים החשובים בתקן זה הוא ניהול הנגר בשטח התוכנית.
בנוסף, ערים רבות בישראל כבר השכילו להבין כי תכנון רגיש למים יכול להניב חסכון רב בכסף, במים ובתשתיות.
ניהול מי נגר
עפ"י האגף לתכנון ארצי של מינהל התכנון – סוגיית ההצפות בשטחים הבנויים במדינת ישראל צפויה להקצין מדי שנה, בשל תוספות הבינוי הצפויות שמפחיתות את השטחים הפתוחים המחלחלים, מערכות ניקוז שלא תואמות את גידול האוכלוסייה ובשל שינויי האקלים המשנים את משטר הגשמים המחריף את עוצמתו.
מֵי נֶגֶר הם מים זורמים (ניגרים) על פני הקרקע. זרימת המים מתרחשת כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה. במצב כזה, המים אינם מסוגלים לחלחל לתוך הקרקע ונישאים על פניה.
משטחים שונים הם בעלי מקדמי נגר שונים, לדוגמה: אדמה גננית תוכל להשהות ולקלוט חלק מהנגר בעוד ששביל בטון, אינו סופג או מחלחל, יאדה אחוז קטן מהמים וכל השאר יזרמו כנגר.
ניהול מי נגר היא איסוף ושימוש במי הנגר כמה שיותר קרוב למקור היווצרותם, זאת ע"י שימוש ושילוב בין מגוון כלים נופיים והנדסיים להולכה, השהייה, איגום, חלחול והחדרה .
שימור מאגרי מי התהום להפקת מי שתייה והגברת החוסן המדיני
כמות מי הגשמים שמצליחה לחלחל ולהעשיר את מאגרי מי התהום קטנה כתוצאה מבנייה הגורמת לאטימת הקרקע דבר הגורם להקטנת כמות המים הזמינה להפקת מי שתייה ולירידה באיכות המים.
הורדת העומס על מערכת הניקוז העירונית
רוב מערכות הניקוז העירוניות תוכננו לפני עשרות שנים. מערכות אלו אינן ערוכות להתמודד עם קיבולת המים בשנים האחרונות, ובמקרים רבים מובילות לאירועי הצפה קיצוניים ומסכני חיים. חלחול או השהייה של המים בתוך המגרש יוריד את העומס ההידראולי ממערכת צינורות הניקוז ויפחיתו את מקרי ההצפות.
בכדי להתמודד עם הסוגיות של מי נגר, נדרש תכנון הידרולוגי לכל פרויקט בנייה.
תכנון הידרולוגי מתחיל מבחינת השטח, בחינת כמויות הגשם הצפויות באזור, תיאום הנדסי והתאמת פתרונות. הפתרונות הנפוצים ביותר הם בורות חלחול ובארות החדרה. פתרונות נוספים: גג ירוק, גג כחול, מיכלי השהייה, שדה פיזור, אגני חלחול, ריצוף מחלחל, ארגזי מבנה, חניונים מחלחלים ועוד.
תכנון מקצועי ותואם דרישות רשויות- משרדנו מתמחה בבחירת פתרונות יצירתיים עבור הלקוח תוך עמידה בכל הדרישות המחמירות המתגבשות בשנים האחרונות ברמה המדינית והעירונית. תכנון הידרולוגי בשלבי תכנון מוקדמים מאפשר יצירת פתרונות אופטימליים אשר תורמים לקבלת היתרים מהירה עבור הלקוח.
ליווי הידרולוגי לשלב ההיתר כולל תכנון מפורט של שילוב פתרונות ניהול הנגר בתכנון הפיתוח והאינסטלציה. תוצרי התכנון כוללים מסמך הנחיות לבנייה משמרת מים אותו משרדינו מאשר בעירייה, ברשות המים והניקוז ובמכון ההתעדה.
נספחי ניקוז לשלב התב״ע
נספח ניקוז הינו מסמך מקצועי הנדרש בתוכנית בינוי ערים (תב"ע). הנספח כולל חוות דעת מקצועית ותוכנית מסודרת לטובת תכנון מפורט.
נספח זה מאגד בתוכו את נתוני הרקע וההנחיות הנדרשות לתכנון נכון של הנגר והניקוז, ביניהן:
- רקע כללי על הפרויקט ומערכת הניקוז הקיימת בשטח.
- נתונים גיאוגרפיים וגיאולוגיים כגון: חתך קרקע, זיהומי קרקע, היסטוריית הצפות וכו'..
- נתונים הידרולוגיים: משטר גשמים, ספיקות תכן, נפחי נגר נדרש לניהול וכו'…
- הנחיות תכנון על פי דרישות הרשויות בפרויקט הספציפי בהתאם למיקומו, קרבתו לים או לנחל, רגישות הידרולוגית ורדיוסי מגן.
- בחינת מצב קיים אל מול מצב מתוכנן והשפעת הבנייה על הסביבה.
- תיאום חיבור למערכות ניקוז קיימות.
- התייחסות לאירועי הצפות מתוך נתוני הרשות.
- תיאור סל הפתרונות המתאימים לתוכנית לצורך עמידה בדרישות.
משרדנו בעל ניסיון רב בביצוע נספחי ניקוז באזורים רבים בארץ ועבור רשויות מגוונות. המשרד מתמחה בבחירת פתרונות יעילים וחדשניים זאת לאחר חקירת אזורים מוכי הצפות בעולם המתמודדים עם בעיות של אלו שנים רבות.
תכנון, ליווי בעיות ניקוז קיימות
בשנים האחרונות אנחנו ערים לגידול בבעיות ניקוז ברמה העירונית וברמת המגרש הפרטי. לעיתים הבעיות הן נקודתיות ולעיתים אזוריות אשר חוזרות ונשנות מדי חורף.
משרדנו מתמחה במתן פתרונות לבעיות הצפה על ידי תכנון ומידול הידרולוגי למקרי קיצון (עבור רשויות) או מתן פתרונות הנדסיים נקודתיים לפתרון הבעיה.
נציגנו יבצעו סקירה מקיפה של הבעיה הקיימת והשפעת השטחים המשפיעים, ניתוח אגני הניקוז המשפיעים על האזור, כולל מערכת הניקוז הקיימת, בחינת סיווג הקרקע ועוד… ולאחר מכן יסופקו מספר פתרונות אשר יסייעו לטיפול בבעיה.
משרדנו מתעדכן בכנסים ותערוכות בינלאומיות העוסקות בניהול משאבי מים והצפות ועוזר להטמיע פתרונות חדשניים מתאימים לטיפול בבעיות דומות במדינת ישראל.
מתן חוות דעת הידרולוגית – משפטית
חוות דעת מומחה נדרשת במקרים של תביעה, נזקי הצפה או הגדרת שטחי הפקעה לטובת ניקוז.
השירותים של משרדנו כוללים ניתוח המקרה וכתיבת סקר הידרולוגי מפורט אשר יאפשר למקבלי ההחלטות לקבל תמונה מקצועית מלאה בנושא ניהול הנגר והניקוז.
תכנון קידוחי תצפית והערכת מפלסי מי תהום
קידוח תצפית (פיאזומטר) הוא קידוח לטובת ניטור רום מפלס מי תהום, מאפשר ביצוע של אנליזות מים ומבחני שאיבה כל זאת נדרש כאשר ידרשו שאיבות מי תהום בעת הבניה.
במקרים רבים בהם יש קרבה למי תהום נדרשת חוות דעת הידרולוגית לטובת תכנון ראוי של חפירת המרתפים וחיזוקם. חוות הדעת תכלול תכנון וליווי של הפיאזומטר, סיוע בבחירת קבלן ביצוע, השגת האישורים הדרושים, אפיון הבדיקות הנדרשות והערכת מפלסי מי תהום מקסימלי.
תכנון מקצועי של קידוחי תצפית הוא קריטי כדי ללמוד על חתך הקרקע, על עומק מפלס מי תהום והשתנותו עם הזמן.
ביצוע של קידוח תצפית יוכל לספק למנהלי הפרויקט תמונה ברורה באשר לאופן הבניה והביסוס ואם ידרשו שאיבות מי תהום לטובת הבניה.
השפלת מי תהום
מפלס מי התהום משתנה בהתאם לעונות השנה, למשטר שאיבות מי תהום ובהתאם לשינויי מזג אוויר ועליית מפלס מי הים.
השפלת מי תהום- הוא מושג המתייחס לשליטה על ויסות גובה פני מי התהום וזאת על מנת לבצע פעילות מקומית באזור יבש בגזרה בה מתבצעת ההשפלה, כגון בניית קומות תת קרקעיות.
כיצד מתכננים השפלת מי תהום?
השפלת מי תהום משפיעה על עלויות והצלחת פרוייקטי בנייה, ולכן תכנון הידרולוגי הנדסי של השפלת מי תהום היא קריטית בפרויקט. רכיב עלות השאיבה וההחדרה של מי התהום הינה גורם משמעותי בכדאיות הפרויקט ועלותו תסתכם בדרך כלל במאות ועד מיליוני שקלים. על כן ישנה חשיבות רבה בבחירת היועץ ההידרולוגי וקבלן השאיבות.
האחראי על הפרויקט מטעם משרדינו יבצע בחינה של הפרמטרים הרלוונטיים כגון: סוג הקרקע, קביעת המוליכות ההידראולית של הקרקע, העומק הנדרש של מפלס מי התהום, רדיוס ההשפעה הרצוי של השאיבה, אופן ועומק דיפון החפירה של הפרויקט ותמונת מצב על מבנים ותשתיות הגובלים בסמוך לפרויקט זאת לאחר תיאום העבודה מול גורמים נוספים כגון יועץ קרקע, קונסטרוקטור, קבלן שאיבות ומנהל הפרויקט.
הדו"ח ההידרולוגי יכלול תיאור מפורט של מערך השאיבה ופתרון סילוק המים השאובים להערכת כמויות המים שידרשו לשאיבה והשגת האישורים הנדרשים מרשות המים. במצבים מסוימים יכלול הדו"ח מודל הידרולוגי תלת מימדי לבחינת השפעת השאיבות על הסביבה הרחבה.
דיגום מי תהום
באיזורים בהם קיים חשש להימצאות מזהמים בקרקע ובמי התהום נדרש הפרויקט ע"פ דרישות רשות המים לבצע תכנית לאיתור ואפיון מזהמים במי התהום.
במסגרת תכנית זו, מבצע היועץ סקר ראשוני הבוחן את כלל הגורמים הנדרשים להערכת פוטנציאל הזיהום באתר והשפעתו על הפרויקט וסביבתו.
במסגרת דוח זה מגדיר היועץ תכנית קידוחי פיאזומטר ותכנית ניטור לדיגום מי התהום.
כיצד מבצעים דיגום מי תהום?
תכנון:
- הגדרת מטרות: תחילה, יש לקבוע את מטרות דיגום מי התהום. האם זה לצורך ניטור איכות המים, איתור מזהמים, או מחקר הידרולוגי?
- בחירת אתר דיגום: בהתבסס על מטרות הדיגום, יש לבחור אתר מתאים. ייתכן שיהיה צורך לבחור מספר אתרים, כגון באזורים חשודים כמזוהמים או באזורים עם תנאים הידרולוגיים שונים.
- קבלת אישורים: ייתכן שיהיה צורך לקבל אישורים מגורמים רלוונטיים, כגון רשות המים או בעל הקרקע.
ביצוע הדיגום:
- קידוח: קידוח באדמה עד לעומק מי התהום. ניתן להשתמש בשיטות קידוח שונות, כגון קידוח ספירלי או קידוח חלול.
- התקנת פיאזומטר: התקנת צינור בקידוח המאפשר מדידה של מפלס מי התהום ודיגום מים.
- דיגום מים: איסוף דגימות מים מהפיאזומטר או ישירות מהקידוח. יש להשתמש בטכניקות דיגום מתאימות כדי למנוע זיהום של הדגימות.
- שימור דגימות: אחסון הדגימות בתנאים מתאימים עד להעברה למעבדה לניתוח.
ניתוח:
- ניתוח מעבדתי: ביצוע בדיקות מעבדה על הדגימות כדי לקבוע את איכות המים ואת נוכחותם של מזהמים.
- פירוש תוצאות: ניתוח נתוני הבדיקות והסקת מסקנות לגבי איכות מי התהום וסיכונים פוטנציאליים.
דיווח:
- הכנת דו"ח: הכנת דו"ח המסכם את כל הנתונים והמסקנות מהדיגום.
- הגשת הדו"ח לגורמים הרלוונטיים: הגשת הדו"ח לגורמים שהיו מעורבים בתהליך הדיגום או לגורמים אחרים שעשויים להיות להם עניין בתוצאות.
מבחני כשירות וניקיון בארות החדרה
מבחני כשירות וניקיון בארות החדרה הם תהליך חשוב המבטיח את איכות מי התהום המסופקים לבתים ועסקים. תהליך זה מורכב משני שלבים עיקריים:
שלב 1: מבחני כשירות
- בדיקת זרימה: בודקים את קצב זרימת המים מהבאר כדי לוודא שהיא מספקת מספיק מים לצרכים.
- בדיקת איכות מים: אוספים דגימת מים מהבאר ומנתחים אותה במעבדה כדי לקבוע אם היא עומדת בתקני איכות המים של משרד הבריאות.
- בדיקת מבנה הבאר: בודקים את מצב הבאר מבחינה מבנית כדי לוודא שהיא אטומה ואינה נתונה לסכנת קריסה או זיהום.
שלב 2: ניקיון
- שטיפת הבאר: שוטפים את הבאר בעזרת מים בלחץ גבוה כדי להסיר משקעים, לכלוך וחומרים זרים אחרים.
- חיטוי הבאר: מחטאים את הבאר בעזרת חומרים כימיים מיוחדים כדי להרוג חיידקים ופתוגנים אחרים.
- בדיקות חוזרות: לאחר השלמת הניקוי, מבצעים בדיקות חוזרות של זרימת המים ואיכות המים כדי לוודא שהן חזרו לנורמה.
מבחני שאיבה והחדרה
מבחני שאיבה והחדרה הם חלק בלתי נפרד מההליך לבדיקת יעילותן ותפקודן של בארות מים. תהליך זה מאפשר לאמוד את יכולת הבאר לספק מים בכמויות מספקות, וכן את התכונות ההידרולוגיות של האקוויפר ממנו היא שואבת מים.
שלבים עיקריים במבחני שאיבה והחדרה:
- הכנה:
- התקנת מד זרימה וציוד מדידה אחר על מנת לעקוב אחר כמות המים הנשאבים והמוזרקים.
- בדיקת מפלס המים הסטטי בבאר לפני תחילת המבחן.
- שאיבה:
- הפעלת משאבה לשאיבת מים מהבאר בקצב קבוע למשך פרק זמן מוגדר.
- רישום נתוני זרימה ומפלס מים באופן רציף במהלך השאיבה.
- החדרה:
- לאחר השאיבה, מוזרקים מים לבאר בקצב קבוע למשך פרק זמן מוגדר.
- רישום נתוני זרימה ומפלס מים באופן רציף במהלך ההחדרה.
- ניתוח נתונים:
- ניתוח נתוני המדידות מאפשר לחשב פרמטרים הידרולוגיים חשובים, כגון מקדם הולכות, אחסון וגבולות האקוויפר.
- פרמטרים אלו משמשים להערכת יכולת ייצור המים של הבאר, זמינות המים באקוויפר, ופוטנציאל ירידת מפלס המים.
חשיבות מבחני שאיבה והחדרה:
- הערכת יכולת ייצור מים: מבחנים אלו מאפשרים לקבוע את כמות המים המרבית שניתן לשאוב מהבאר באופן קבוע מבלי לפגוע באקוויפר.
- זיהוי בעיות: ירידה משמעותית בקצב השאיבה או עלייה ממושכת במפלס המים במהלך ההחדרה עשויים להצביע על בעיות באקוויפר או בבאר עצמה.
- תכנון ניהול מים: תוצאות המבחנים מסייעות בתכנון יעיל של ניהול משאבי המים באזור, תוך התחשבות ביכולת ייצור המים של האקוויפר וצורכי המים של האוכלוסייה.
- הגנה על האקוויפר: ביצוע מבחנים אלו באופן קבוע מאפשר לנטר את מצב האקוויפר ולמנוע ניצול יתר שלו, העלול להוביל לירידת מפלס המים ופגיעה באיכותם.
גורמים משפיעים על תוצאות המבחנים:
- מאפייני האקוויפר: סוג האקוויפר, מבנהו, ועומקו משפיעים על יכולת ייצור המים שלו ועל התנהגותו במהלך המבחנים.
- תנאי מזג האוויר: תקופות גשומות או בצורות משפיעות על מפלס המים באקוויפר ועל תוצאות המבחנים.
- פעילות בארות אחרות באזור: שאיבה מבארות סמוכות עלולה להשפיע על מפלס המים בבאר הנבדקת ועל תוצאות המבחנים.
